''נאבד את הנגב'': מנהיגי הדרום מתריעים מפני אוזלת היד מול גל הפשיעה והאלימות

ראשי רשויות ומומחים התכנסו לדיון חריף במסגרת ועידת הדרום לעסקים של גלובס, והזהירו מפני המשך ההזנחה והפשיעה הגואה בנגב: ‘’מדינת ישראל לא נמצאת באירוע. אם לא תוקם חקיקה הוליסטית – הנגב יתמוטט''
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
''נאבד את הנגב'': מנהיגי הדרום מתריעים מפני אוזלת היד מול גל הפשיעה והאלימות משתתפי הפאנל: חגי רזניק, סלים דנפירי, ארז בדש ועומאר זעל אלאעסם. צילום: יוסי כהן / גלובס

פאנל טעון במיוחד בנושא הפשיעה בנגב נערך היום (שני) במשכן לאומנויות הבמה בנתיבות, במסגרת ועידת הדרום לעסקים 2025 של "גלובס". תחת הכותרת "איך מתמודדים עם הפשיעה בדרום?", עלו לבמה ראשי רשויות מהאזור ודמויות מפתח מהחברה הבדואית, אשר לא חסכו ביקורת מהמדינה – וקראו לפעולה דחופה למען עתיד הנגב כולו.

"זו לא בעיה של מגזר אחד – זו בעיה לאומית"
ראש מועצת עומר, ארז בדש, הבהיר כי הפשיעה בדרום אינה רק "בעיה של החברה הבדואית", אלא איום שמרחף מעל כל תושבי הנגב:
"תושבי תל שבע סובלים מזה יותר מכולם, ודווקא בגלל זה חשוב שכולם יתאחדו. המשטרה לא יכולה לבד. גם ההנהגה הערבית צריכה להיכנס לעובי הקורה. יש פה הזדמנות לשיתוף פעולה בין יהודים לבדואים – אבל רק אם תהיה פעולה אמיתית ברמה הלאומית".
בדש לא חסך ביקורת גם מהמערכת הפוליטית: "כשאין מדינה יציבה – גם החקיקה תקועה. כשאין ענישה אפקטיבית – משתלם להיות פושע. דרושה רפורמה שלמה: חוק, אכיפה, השקעה חברתית. זה מעגל שלם שצריך לשבור אותו עכשיו".

"מדינה שמטפלת בקונספציה הקודמת – תישאר מאחור"
את דבריו החריפים ביותר השמיע חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב:
"מדינת ישראל לא הייתה פה בעשורים האחרונים. אנחנו מטפלים רק בתסמינים: פשיעה, נשק, עוני – אבל לא נוגעים בשורש. בלי חקיקה הוליסטית – איבדנו את הנגב. יש פה עשרות אלפי תושבים בלי תשתית פיזית או חברתית. זה לא ייפתר בעוד סיור של שרים – צריך מהלך עומק. תשתיות, חינוך, תקציבים, אמון".

"יש כנופיות שצריך לטפל בהן – עכשיו"
עומאר זעל אלאעסם, ראש מועצת תל שבע, שיתף בסכנות האישיות שעימן הוא מתמודד מאז שהחל להילחם בכנופיות ביישובו:
"המקום שבו נולדתי מורכב מאוד, עני מאוד, וסובל מפשיעה, סחיטות ואיומים. מאז שנכנסתי לתפקיד, התחלתי להילחם בפושעים – ואז הגיעו האיומים נגדי. זה חלק קטן מהיישוב, אבל מסוכן. צריך לאסוף את הנשק הדליק הזה, וצריך גם להשקיע בילדים שאין להם לא חוגים ולא מסגרות. במקום ללמוד – הם ברחובות. והטיקטוק? הוא המנוע הכי גרוע של הפשיעה הזו".

"אנחנו לא סוג ג'. תתחילו לראות אותנו"
סלים דנפירי, יו"ר ועד ביר הדאג', דיבר מדם לבו על תחושת ההזנחה המתמשכת:
"אין אדם שנולד פושע. המדינה הזניחה אותנו עשרות שנים ואז באה עם דרישות. תסתכלו עליי כאזרח – לא כאויב. גם אנחנו רוצים עתיד לילדים שלנו. לא מצדיק פשיעה, אני סובל ממנה. אבל יש לנו אנשים טובים ביישוב, והפושעים הם מיעוט. כשמישהו סרח – סגרתי את המקום שלו תוך שעה. אבל קודם תנו לנו כלים, תנו לנו תשתיות, תנו תקווה".

"אנחנו אזרחים, אבל אף אחד לא רואה אותנו"
הדוברים כולם הדגישו את הפער בין המצוקה בשטח לבין ההתעלמות של מקבלי ההחלטות.
"יש לי בתל שבע תושבים שנפלו באירועי 7 באוקטובר, אחרים שמשרתים בצה"ל, נלחמים לצד חיילים יהודים – ואנחנו מבקשים שמישהו מהכנסת יגיע, אבל איש לא בא", אמר זעל אלאעסם. "חצי שנה אין לי מנהל אגף חינוך כי אין משכורת ראויה. אין לנו הכנסות. אנחנו משתדלים, נלחמים, אבל צריכים שיראו אותנו – לא רק יענישו".

המסקנה הברורה שעלתה מהפאנל: אם מדינת ישראל לא תתעורר – הנגב עלול להפוך לבעיה לאומית בלתי פתירה. "אין ברירה", סיכם רזניק, "בלי פלטפורמה מרכזית לטיפול בפשיעה והזנחה – נאבד את הנגב. פשוט כך".

סיקור הכנס פורסם לראשונה באתר גלובס